היו יוצרים!(פעולה)

היו יוצרים!(פעולה)
נושא: עם ישראל, תרבות ופנאי
תת נושא: תרבות, שליחות
קטגוריה: פעולה
גיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: עמוקה
פעולה העוסקת ביצירה,
החניכים יפנימו שכישרון ורצון הם ייעוד , ה' רוצה שננתב את חיינו לשליחות ולמימוש בהתאם לייעודנו המחוברים לקודש .
מתאים ל: שבת, יום חול
 
 
עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:
 
 
 

נעודד את החניכים בעלי הכישרונות לראות שליחות ביצירת תרבות של קודש, תרבות גבוהה בעלת עומק.

 

 

נספר את הסיפור הבא:

סיפור על הרב קרליבך:

כאשר הרב שלמה קרליבך היה תלמיד ישיבה הוא נחשב לעילוי גדול,

הוא היה תלמיד מבריק ששקד על תלמודו והיו צפויות לו גדולות בעולם הלמדנות הישיבתי.

הוא למד בישיבת ליקווד של ר' אהרן קוטלר. אך גם היה מקורב לרבי מלובביץ'.

קודם לאדמור הרי"צ ולאחר מכן לר' מנחם מנדל. לאחר פטירת הרי"צ,

קרא הרמ"מ (הרבי מלובביץ') לרב קרליבך וציווהו לצאת למסע בעולם הקולג'ים ובאוניברסיטאות ולהפיץ שם יהדות וחסידות.

קודם שיצא ר' שלמה לדרכו, נכנס לישיבת ליקווד כדי להיפרד מרבותיו ומידידיו.

כאשר יצא משער הישיבה, עמד ר' אהרן קוטלר אצל החלון,

הביט בו בעצב ובכה: "עם ישראל הפסיד בבלי וירושלמי", אמר לתלמידים אשר סביבו.

משהגיעו הדברים לאוזני ר' שלמה, עשו עליו רושם רב וזיעזעוהו.

הלך אצל הרבי ושטח בפניו את ספקותיו.

הרבי האזין לו ושכנע אותו כי מסירות נפש למען כלל ישראל,

איננה מסירת גופו וחייו בלבד, אלא מסירת נפש פשוטו כמשמעו.

הוא הוסיף לו הבטחה ששלוחי מצוה אינם ניזוקים, ואז יצא לדרכו.

ארבע שנים לאחר מכן, נדרש הרב קרליבך למסירות נפש רוחנית נוספת,

כאשר הפעם זה היה 'על חשבון' מי שלימד אותו ללכת בדרך הזו.

הרב קרליבך אמר לרבי כי אין הוא יכול ללכת בדרך הסלולה

של קיום הופעות נפרדות לגברים ונשים אם ברצונו לגעת באמת בנפשם של הסטודנטים.

והוא שאל את דעתו לכך. הרבי ענה לו שיש בכך בעיות רבות.

ואם הוא רוצה, שיעשה כפי הבנתו. אך בזאת תיפרד דרכם.

בזאת, נסתיימה למעשה שליחותו החב"דית והוא היה לשליח של עצמו בלבד.

 

שאלות לדיון:

-האם לדעתכם הרב קרליבך עשה נכון? מה הייתם עושים במקומו?

-מה גרם לרב לצאת מהישיבה?

אך ורק מסירות נפש או שיש ביציאה גם מימד של מימוש עצמי?

-האם עלינו להקריב גבולות הלכתיים על מנת להשפיע כמו שעשה

הרב קרליבך או שזה מתאים רק ליחידים? אולי אין לזה מקום כלל..

כמה עלינו למסור את הנפש על עם ישראל?

-כל יצירה היא רק על-מנת לקרב? אין יצירה לשם יצירה?

 

נסכם:

אנחנו רוצים ליצור ולייצר תרבות, מוזיקה, ספרות וכו'.

מהסיפור קודם כל נלמד דבר פשוט ויסודי- מי שהוא בעל כישרון אומנותי כלשהו,

לעיתים זהו עניינו וייעודו בחיים, כמובן שייעוד מורכב מרצון וכישרון, ולפעמים יש כישרון ואין רצון ולהפך,

אך כאשר אנחנו מדברים על יצירה, אנחנו קודם כל יוצרים כי זה מי שאנחנו וכי אנחנו אוהבים ליצור!

 

"הזרם הדתי לאומי שילח את ילדיו בלתי מוכנים אל החיים:

הוא שלל מהם את סגירות העולם החרדי,

 ולא העניק להם את החירות להשלים את המעבר אל העולם החילוני.

עולמם הרוחני עומעם, ועולמם הגשמי לא מוגשם.

הדתי לאומי הוא למעשה תלוש, בן בלי תרבות שלמה.

אין מאיפה לצטט כי הישן נשלל והחדש מוקצה.

אין רוחניות כי העדר הרוחניות הוא הגורם לסמפטומים המתוארים ביצירות אצל רבים.

הרוחניות החדשה עדיין צריכה את היוצר – האמן שיבטא אותה,

אך יכולה להביא מזור לכאבים אלה. כרגע הסריגה נראית קצת פרומה."

(צחי כהן , מחר גיליון מס' 8)

 

- האם לא קיימת יצירה דתית-לאומית?

- מה חסר בה?

- מה הגורמים לחסרונות הללו?

- האם תוכלו להצביע על יוצר מהציבור שלנו שיצירותיו אינן סובלות מהחסרונות הללו?

- האם כדתיים-לאמיים "דוסים" אנו יכולים להסתפק ביצירה של הציבור החרדי?

 

כדאי לשים לב לבעייתיות מסוימת הקיימת היום בעולם היצירה.

מצד אחד קיימת תרבות "נקייה" המיוצרת ע"י אנשים יראי שמים,

אך תרבות זו לעיתים קרובות הינה רדודה.

מצד אחר קיימת אמנם תרבות חילונית בעלת עומק, אך זו, כלשון הרב, מוסיפה באשה בעולם.

עלינו להקים מתוכנו יוצרים יראי שמיים שיצרו תרבות קדושה בעלת עומק,

תרבות קודש המרוממת את הנשמה.

 

 

דף מקורות

מדוע עלינו לעסוק ביצירה? מה יש ביצירה שהיא כ"כ חשובה?

איזו שליחות יש ביצירה?

אפשר להתחלק לקבוצות כאשר כל קבוצה תציג את המקור שלה, ותסביר מה המקור אומר על יצירה ותנסה לנמק.

לחילופין אפשר לקרוא את המקורות יחד ולבקש מהחניכים להסביר כל מקור לאחר הקראתו.

 

"וכפי ליבו של המנגן- כן הוא הניגון. כשליבו טהור וכשר- גם השומע נטהר ע"י ניגון זה"

(ליקוטי מוהר"ן נד)

-להשפיע על אנשים קדושה ולחברם!

 

הנבואה קשורה בנגינה, כמו שאנחנו מכירים מאלישע הנביא:

" וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָהְּ כנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יד ה'" (מלכים ב ג טו)

"ועל כן צריך שיהא יודע נגן וגם שיהא הכלי שמנגנים עליו שלם כדי שיוכל לברר ולכוון הניגון בשלמות הראוי, שהיא בחינת מה שמברר הרוח הטובה, השמחה, רוח הנבואה, מן העצבות רוח..."

ליקוטי מוהרן נ"ד

 

היצירה צריכה להיות מושלמת, בעלת עומק ולא רדודה ופגומה.

"גם מתוך החול יגלה הקדש, וגם מתוך החופש הפרוץ יבא העול האהוב.

עבותות זהב ישתרגו ויעלו גם מתוך השירה החפשנית.

ותשובה מזהירה תצא גם מתוך הספרות החיצונית.

זאת תהיה הפליאה העליונה של חזון הגאולה. יגמל זה הציץ, יפרח הפרח,

יבושל הפרי, וידע העולם כולו, כי רוח הקדש מדבר בכנסת ישראל בכל תנועות רוחה,

 וסוף הכל הוא לתשובה המביאה רפואה וגאולה לעולם."

(אורות התשובה יז יב)

 

"יצירה היא חזרה בתשובה, חזרה למרחבי החיים בקדושה אשר ננטשו מימי פארנו-

ימי בית המקדש! מי לא יעשה זאת אם לא אנחנו?!

הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים,

המוטבעים בעומק הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש,

שלא יצא אל הפעל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו."

(הקדמה לשה"ש עולת ראיה ח"ב)

 

נסכם:

עלינו לזכור בסופו של דבר- מי שטוב בכתיבה, בנגינה או כל כישרון שהוא, צריך לעסוק בו ולו רק כי ה' חנן אותו בו!

אתה נהנה ממשהו? הוא מפתח אצלך כישרון? תעסוק בו!

 אדם בעל כישרון כלשהו ודאי צריך להוציא אותו ולפתח אותו- כישרון הוא ברכה!

נקודה נוספת היא האומנות בתור חיבור וביטוי של הרוח שלנו בתוך כלים שונים,

האומן מוציא מהכח אל הפועל את נשמתו,

אדם בעל כשרון ציור (למשל) התברך ביכולת הבעת הרוח בכלי מיוחד,

הרב צוקרמן נוהג לומר שאדם מלא באמונה- אדם מאמין,

ראוי שידע אומנות כלשהי-

 שהרי איך יכול להיות שמלאות רוחנית לא יוצאת ממנו באיזו אומנות כלשהי,

באיזו נגינה כלשהי או כישרון כלשהו!

 

 

 

 

 

תיוג: יצירה, יוצר, יוצרים, אומן, אומנים, להיות אומן, כישרון, כישרונות, לפתח את הכישרונות שלי, להשתמש בכישרונות שלי, הכוחות שה' נתן לי, שליחות, השליחות שלי, פיתוח הכישרון לשם שמים, הוצאה מן הכוח אל הפועל, תרבות, מוזיקה, אומנות, תרבות קודש, תרבות קדושה.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה היו יוצרים!(פעולה): 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
6 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד