בבית קודשי הקודשים- הכרובים- אהבת ה' וישראל (פעולה)

בבית קודשי הקודשים- הכרובים- אהבת ה' וישראל (פעולה)
נושא: בית המקדש, עם ישראל
תת נושא: כלי המקדש, עם סגולה
קטגוריה: פעולה
גיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות-: עמוקה
פעולה עוסקת בכלי המקדש.
מדוע חשוב ללמוד על המקדש? פעולת ידע חוויתית על הארון והכרובים.

מתאים ל: שבת

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

עולים לרגל!

בית המקדש בתלת מימד (סרטון)

 

שימו לב.

פעולה זו היא פעולה ראשונה מתוך מערך של 3 פעולות.

לפעולה מס' 2

לפעולה מס' 3

 

 

 
  1. החניכות יתעוררו ללמוד על המקדש וכליו כדי להגביר את הרצון לבנין המקדש.
  2. החניכות ירחיבו את ידיעותיהן על הארון והכרובים תוך שימוש במקורות.
  3. החניכות יכירו במעמדו המרכזי של הארון במקדש.

 

 
  • פרסומת וכתבה לשלב א' (נספחים)
  • 2 חבילות שוקולד
  • צלחת, סכין ומזלג
  • בגדים למשחק השוקולד: כובע/מטפחת + חולצה/ חליפה/ סינר
  • כרטיסי שאלות כרטיסי פסוקים מספר מלכים
  • ספרי תנ"ך כמספר החניכות (לבקש מהחניכות להביא מהבית)
  • העתק מקור מהרמב"ם כמספר החניכות

 

 

קרוב לעין- קרוב ללב

נציג בפני החניכות פרסומת וכתבה בעיתון העוסקים באותו נושא ובהם ובהן בקשה לתרומה:

 

הפרסומת- נספח 1.

 

הכתבה:

משפחתה של אור זרקה אותה מהבית, והחבר הכניס אותה לביתו באום אל פאחם.

בהתחלה היא שינתה את לבושה מפאת כבוד המשפחה המארחת, ואחר-כך התאסלמה לכבודם.

כשהייתה בחודש השישי להריונה עשתה משהו שלא היה לרוחו.

הוא בעט בבטנה, מה שהביא ללידה מוקדמת של בת פגית.

בבית החולים ראתה אור עלון של 'יד לאחים', ובאחד הימים של חלוקת הקצבאות יצרה קשר עם הארגון,

שבא לחלץ אותה ואת בתה.

ארבע מאות שמונים ושבעה מקרים בשנה אחת –

זה הנתון היבש של המחלקה להצלה מטמיעה והתבוללות של ארגון 'יד לאחים'.

הם טוענים שהמספר העצום הזה הוא טיפה בים.

רובם המכריע של המקרים מתרחשים דווקא עם ערבים תושבי ישראל.

הבחורות, בנות 11(!) עד 45, יוצאות איתם, מתחתנות או מתגוררות איתם,

לעתים מתאסלמות ולעתים נשארות בדתן המקורית.

הן נכנסות להריון ויולדות ילדים בעלי זהות קרועה ומבולבלת, סובלות השפלות וסופגות אלימות.

ציפורה גוטמן, ראש המחלקה, מספרת בשטף ובדייקנות, מזכירה עוד סיפור ועוד מקרה,

מסבירה איך זה קורה, איך מוציאים את הנשים משם, ואיך להגיב אם דבר כזה מתרחש במשפחה הקרובה. ...

גוטמן חולמת להקים מועדון שינעים לבחורות בסיכון את שעות הפנאי וימנע מהן להסתובב ולהיקלע לצרות.

חלום נוסף הוא להקים בית שיקומי חם לכל אותן נשים, שיאגד בתוכו את כל הפונקציות הטיפוליות.

סיוע מהממשלה? אין. לא בחינוך מניעתי ולא בתקציבים לכיבוי שריפות.

ובכל זאת, ב'יד לאחים' לא מרימים ידיים.

"לפעמים אני אומרת לרב ליפשיץ: 'אני צריכה מקדמה של 4000 דולר לעורך דין, או להשכרת דירה ולריהוט'.

הוא אומר: 'אין לי מושג מאיפה אתן לך, אבל קחי את עורך הדין הטוב ביותר, אל תתפשרי'. צריך להציל כל יהודי".

עבור מי שרוצה לעזור או להיעזר: 1-800-620-640 (מתוך העיתון "בשבע", "יהודיות מתחת לרעלה", 16/10/06)

 

נשאל את החניכות:

- איזה מן המודעות תמשוך תורמים רבים יותר?

- מדוע?

- מה מוסיפה הכתבה? 

- מדוע הסיפור והפרטים בכתבה יובילו מן הסתם לתרומות רבות יותר?

 

הכתבה נותנת לנו פרטים רבים הממחישים בפנינו את חשיבות התרומה.

הסיפור והפרטים שבו מציירים בפנינו תמונה חיה ומעוררים בנו את הרגש עד שנוצר בנו רצון להיות שותפים ולעשות מעשה שיסייע.

כך זה גם בתחומים נוספים, ככל שיש לנו יותר ידע ופרטים- הרגש וההזדהות מתגברים.

לפעמים אנו מקבלים הודעות של בקשה להתפלל עבור חולים,

התפילה שלנו תהיה שונה לגמרי אם בהודעה יהיה כתוב רק שם החולה לעומת הודעה שתפרט בן כמה הוא ומדוע יש להתפלל עליו.

 

הנושא שלנו הוא הכרובים, בתפילה מופיע פעמים רבות בקשה על בנין ירושלים והמקדש,

אך האם אנו יודעים מספיק על בית המקדש? האם אנו יכולים לדמיין כיצד היה נראה המקום?

נשאל את החניכות: - לאור מה שראינו, מדוע חשוב שנדע יותר על המקדש וכליו? כ

די לעורר בנו את הרצון לבנין המקדש בצורה חזקה, כדאי שנלמד יותר.

כאשר נדע את הפרטים נוכל לצייר לנו תמונה חיה של המקום,

נוכל לדמיין כמה מפואר ומרשים היה, כמה קדושה היתה בו וכיצד קירב בין עמ"י לקב"ה.

כשהדמיון הזה יהיה חי בליבנו- התפילות שלנו יבואו מתוך רצון וכוונה אמיתית.

 

לשם כך נשחק כעת במשחק שמתוכו נלמד על הכרובים, מראם ותפקידם המרכזי במקדש.

 

 

נשחק עם החניכות את "משחק השוקולד", אך במקום להשתמש בקובייה נערוך חידון שיכריע מי תוכל לאכול מהשוקולד.

 

לכל חניכה יהיה ספר תנ"ך ואת המקור הבא:

"אבן היתה בקודש הקודשים במערבו שעליה היה הארון מונח.

 ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון.

 ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות

 ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה"

(רמב"ם, הלכות בית הבחירה ד', א')

 

הוראות המשחק:

החניכות תשבנה במעגל, כשבמרכז נניח את הבגדים שהבאנו, צלחת, סכין, מזלג ושתי חבילות שוקולד.

נערוך לחניכות חידון עפ"י השאלות שבהמשך, כדי להשיב על השאלות תצטרכנה החניכות לחפש את התשובה במקורות.

החניכה הראשונה שהצליחה להשיב נכון על השאלה בחידון תוכל לאכול מן השוקולד כמה שתספיק, אך בכמה תנאים:

  • עליה ללבוש לפני כן את כל הבגדים שהבאנו (כולל סגירת כפתורים, קשירת מטפחת וכדו'),
  • עליה להשתמש בצלחת בסכין ובמזלג ולאכול רק באמצעותם ולא בידיים.

 

על החידון להיערך בקצב מהיר, כאשר בת אחרת מצליחה לענות נכון על השאלה הבאה היא מחליפה את הבת שבמרכז,

מתלבשת ואוכלת עד שבת אחרת תחליף גם אותה.

כל בת שעונה נכון מקבלת גם כרטיס ובו פסוק.

הפסוקים מתארים את מקדש שלמה, הכרובים שבנה וחנוכת המקדש.

בסיום המשחק נבקש מהחניכות לסדר את הפסוקים עפ"י סדר,

אם החניכות תתקשינה נכוון אותם לספר מלכים א' פרקים ו' ו-ח' שם מופיעים הפסוקים.

 

כדי לענות לחידון כדאי לכוון את החניכות למקורות הבאים:

  • שמות פרק כ"ה
  • מלכים א' פרק ו'
  • שמואל א' פרק ו'
  • שמואל ב' פרק ו'

 

השאלות לחידון: 

  •  מה היה מונח בתוך הארון? (לוחות הברית)
  • מה היה מונח בקודש הקודשים חוץ מהארון? (צנצנת המן ומטה אהרון)
  • ממה היה עשוי הארון? (עצי שיטים, מצופה זהב טהור מבפנים ומבחוץ) 
  •  מה גודלו של הארון במושגים של ימינו (מטרים, ס"מ)? (אורך: 1.25 מ', רוחב:0.75 ס"מ, גובה: 0.75 ס"מ)
  • במה דומה אופן הכנת הכרובים לאופן הכנת המנורה? (שניהם נעשו מקשה אחת)
  • מה הייתה דמות הכרובים? (דמויות תינוק עם כנפיים)
  • מה היה ייעוד הכרובים? (שהקב"ה יוועד ביניהם ומשם ידבר אל משה!!!)
  • מה ההבדל בין הכרובים שהיו במשכן לכרובים שהכין שלמה? (הגודל, במשכן היו בגודל הכפורת ובמשכן שלמה- אורכם 10 אמות) 
  •  באיזה מקומות נוספים במקדש שלמה הופיעו דמויות הכרובים (2 מקומות לפחות, מופיע במלכים א' פרקים ו'-ז')?
    (קירות הבית, דלתות הדביר, ומכונות) 
  •  מאיפה היו צרכים להביא את ארון הברית בחנוכת בית ראשון? היכן היה כל השנים?
    (7 חודשים היה אצל הפלישתים, אח"כ היה בבית שמש ובקרית יערים עד שדוד העלה אותו משם)
  • מה קרה בפעם הראשונה שניסו להעלות את ארון הברית לירושלים? שמואל ב' ו' (עוזא נגע בו כדי שלא יישמט ולכן מת)
  • מה עשה דוד עם הארון לאחר מות עוזא? כמה זמן היה שם? (הביא אותו לבית עבד אדום הגיתי, שם נשאר הארון שלושה חודשים)
  • מה הקשר בין גן עדן לכרובים? (לאחר גרוש האדם מגן עדן הציב הקב"ה כרובים בפתח גן עדן) 
  •  עפ"י שמואל א' ד'/ד' מי נקרא "יושב הכרובים"? מדוע? (הקב"ה, כפי שאמרנו קודם- הוא שכן בין הכרובים) 
  •  מדוע גנז יאשיהו את הארון? ניתן להיעזר בסוף ספר דברי הימים ב' שם מתואר מה קרה לאחר מותו של יאשיהו.
    (הוא ידע שבית המקדש ייחרב בקרוב ועמ"י יצא לגלות)
  • מה היה חסר בבית שני? (חמישה דברים, אחד מהם הוא הארון עם הכפורת והכרובים)

 

כרטיסי הפסוקים:

 

מלכים א' פרק ו':

  • "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו"
  • "וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו"
  • "ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרובים"
  • "קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני" v
  • "ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרובים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נוגעת בכרוב השני וכנפיהם אל תוך הבית נוגעות כנף אל כנף"
  • "ויצף את הכרובים זהב" ו

 

ההמשך מתוך מלכים א', פרק ח'/א'- י':

  • "אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלים להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון"
  • "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החודש השביעי"
  • "ויבואו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון"
  • "ויעלו את ארון ה' ואת אוהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אותם הכהנים והלווים"
  • "והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" 
  • "ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים"  
  • " כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסוכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה"
  • "ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה" 
  •  "אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת ה' עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים" 
  •  "ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה'"

 

לסיום שלב זה נקרא עם החניכות את הפסוקים ברצף וננסה לחוש את ההתרגשות ששרתה

כשהענן מילא את המקדש בחנוכת מקדש שלמה, בסיום הבניה.

 

 

נבקש מהחניכות לדמיין כי הן מגיעות לבית כנסת חדש שהן לא מכירות,

התפילה מתחילה, הן סוקרות את בית הכנסת וחשות שיש בו משהו מוזר.

לאחר כמה דקות הן מבינות פתאום שמשהו חסר בבית הכנסת, אין ארון קודש!

 

נשאל: - כיצד תחושו? מה תעשו? (בהנחה שזה לא בי"כ רפורמי או משהו דומה)

 

התחושה תהיה בוודאי מוזרה, משהו לא שלם, העיקר חסר, המקום הקדוש ביותר בבית הכנסת- איננו.

 

נקריא לחניכות את האיגרת הבאה:

"אבא ואמא היקרים, מה שלומכם שם בגולה? מה שלום השכונה שלנו?

האם היא ריקה כעת כשרבים משכננו עלו לירושלים?

רציתי לשתף אתכם בחוויה מיוחדת בה השתתפתי בשבוע שעבר.

זכיתי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה לבית המקדש השני! היה זה האירוע המרשים ביותר בחיי!

המוני העולים שהגיעו בחודשים האחרונים מכל רחבי הממלכה התקבצו לירושלים,

לבושים בבגדי חג ובפיהם שירות ותשבחות.

הצטרפתי גם אני לזרם הבלתי פוסק לכיוון הר הבית, כבר מרחוק שמענו נגינה מופלאה- נגינת הלוויים!

אין בפי מילים לתאר את הנגינה הזו, היא איננה דומה כלל לשירים ולניגונים שאנו רגילים לשמוע.

נגינת הלויים מרטיטה לבבות,

חשתי שהיא מושכת אותי אליה בחבלי קסם.

אך יחד עם ההתרגשות הרבה, נמהלה גם מעט עצבות.

כשהתקרבנו להר הבית הבחנתי בקבוצה של אנשים זקנים יושבים ובוכים.

על פניהם ניכר היה שאין זה בכי של שמחה, כי אם בכי של עצבות וגעגועים.

וודאי גם אתם מתפלאים כמוני מה פשר הבכי?

כששמעתי את תשובתם לא יכולתי שלא לחוש צביטה עזה בליבי, צביטה שעמעמה מעט מהשמחה ומאווירת החג.

התברר לי שזקנים אלה חיים כבר שנים רבות והם זוכרים עדיין את תפארתו של בית המקדש הראשון שבנה שלמה,

כעת, בשעה שאנו מתחילים לבנות את הבית השני בכו הזקנים כשנזכרו בהבדל בין בתי המקדש.

"כיצד נוכל לשמוח בלב שלם כאשר ליבו של בית המקדש איננו? ארון הברית- עיקר המקדש- חסר!".

כך בכו הזקנים, וגם אנו הצעירים, חשנו בחיסרון זועק אלינו. ..."

 

בסיום הקריאה נשאל את החניכות מהן התחושות העולות מהאיגרת על מקומו של ארון הברית במקדש?

מתוך האיגרת ניתן לחוש את מרכזיותו של הארון, כשהוא חסר- מקור השפע והקודש חסר.

בימינו קשה לנו יותר לחוש זאת,

ההשוואה לארון הקודש בבית הכנסת יכולה לתת לנו תחושה דומה- בצורה מזערית יותר כמובן.

ארון הברית הוא ליבו של הר הבית, הוא מקום השראת השכינה, משם נמשכת הקדושה על המקדש כולו,

ואת התחושה הזו ניסינו לתת ע"י הציור בדמיון של בית הכנסת וכן של הבית השני שהיה ללא ארון.

 

 

בפעולה זו הבנו את הצורך בלימוד והכרות של ארון הברית ושל כלי המקדש, כשאנו יודעים יותר אנו חשים קרובים ושותפים.

כשנדמיין את היופי, הקדושה והשלמות במקדש ואת השכינה השורה בין הכרובים-

יתעורר בנו הרצון להתממשות שלהם בימינו.

למדנו על בניית הארון, העלתו למקדש ופרטים נוספים שסייעו לנו לקבל תמונה מלאה יותר מזו שהיתה לנו עד היום.

ראינו גם שהארון איננו עוד כלי כשאר הכלים- הארון הוא הלב של המקדש, הוא המרכז,

בין הכרובים שורה השכינה בכבודה ובעצמה!

 

בהמשך החודש נלמד על צדדים פנימיים יותר של הארון,

 נראה כיצד הוא מבטא את הקשר בין הקב"ה לעמ"י ולכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי.

 

 

 

 

תיוג: בית המקדש, בית מקדש, כלי המקדש, ארון ה', ארון הברית, הכרובים, כרובים, הקשר בין עמ"י לקב"ה, גאולה, קודש הקודשים.

 

 

 
  פרסומת וכתבה
דרג את הכתבהדירוג כתבה בבית קודשי הקודשים- הכרובים- אהבת ה' וישראל (פעולה): 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
9 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד