בטיחות בדרכים (פעולה)

בטיחות בדרכים (פעולה)
נושא: זהירות בדרכים
תת נושא: כללי
קטגוריה: פעולה, פעילויות לחופש, סיפור או משל
גיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות-: קלילה
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על עצמנו בדרכים? ומה החלק שלנו בנהיגה? פעולה.

מתאים ל:  יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

לילדים אין בלמים - סרטון הסברה למדריך

זהירות בדרכים (פעולה)

 

 

רציונל

למרות שהם לא נהגים, החניכים שלנו צריכים להיות מודעים להתנהלות נכונה בכביש – חגורות בטיחות בנסיעה, קסדה באופניים. בתור ילדים, הם יכולים לראות את החוקים האלה כמותרות, משהו מציק שההורים רוצים מהם או הנחיות שהזכירו פעם בבית ספר. חשוב שהחניכים יבינו כמה החלטות שהם מקבלים בתור נוסעים והולכי רגל בדרכים הן קריטיות ומצילות חיים.

 

 

  • החניכים יפנימו את החשיבות העליונה של אמצעי ההגנה כמו חגורות בטיחות וקסדות.
  • החניכים יקבלו תחושת אחריות על עצמם בתור נוסעים או הולכי רגל
  • החניכים יבינו מה מטרת החוקים שיש בכביש ולמה צריך להיצמד אליהם

 

  • התליונים המודפסים שהוציאה ההנהלה הארצית לכבוד שבוע זהירות בדרכים (תמונות בנספחים)
  • כלי כתיבה לחניכים

 

 

  1. המדריך יספר את הסיפור של מרבדי הקסמים בממלכת סתמככה
  2. ייערך דיון על הסיפור והחניכים יסיקו ממנו מסקנות על ההתנהלות בדרכים
  3. המדריך יחלק את התליונים, החניכים יכתבו עליהם, ויביאו אותם הביתה לתלות ברכב של ההורים

 

 

בממלכת סתמככה עובדים קשה. קמים כל בוקר, מצחצחים שיניים, ויוצאים לעבודה.

ממלכה קטנה היא ממלכת סתמככה, ואנשי הממלכה צריכים לעבוד קשה כל יום במטעי הקוקוס.

קוקוסים הם התוצרת העיקרית של הממלכה, ותמורת הקוקוסים יכולים לייבא עובדי הממלכה

את כל המצרכים שהם צריכים מהמדינות השוכנות. אנשי הממלכה כמובן לא זהים אחד לשני,

אך בגדול הם אנשים טובים ומתוקים. כמו קוקוס בשל.

 

שלא כמו קוקוס, הממלכה מחולקת לשנים חלקים – חלקת העיר וחלקת המטעים. העיר נמצאת

על הר אחד, והמטעים ברכס הרים הנשגב ממול, וביניהם... העמק. העמק כשמו כן הוא, עמוק,

וקשה לחצות אותו. למזלם הטוב של אנשי סתמככה, לרשות העובדים מרבדי קסמים בייצור הקוסם

המלכותי, ובעזרתם מצליחים העובדים כל יום לטוס בבוקר למטעי הקוקוס, ובערב לשוב בשלום.

הבעיה היחידה היא, שלא תמיד עפים בשלום הביתה, משום שמרבד קסמים, למי שלא יודע, עלול

להיות דבר מסוכן. הם עפים מהר, וגבוה, ולפעמים מתקפלים בפינות בצורות לא צפויות. למעשה,

מתוך אלפי העובדים ששטים כל יום הלוך וחזור למטעים, כמעט כל יום לפחות אחד נופל מהמרבד

בדרך בין ההרים ומעל העמק. אמנם העובדה הזאת לא נעימה לאף אחד, הממלכה לא יכולה להתקיים

ללא מרבדי הקסמים או עצי הקוקוס, ובכל מקרה כבר מתמודדים עם התופעה שנים אינספור.

 

בוקר אחד, קמו כל התושבים כרגיל לצאת לעבוד במטעי הקוקוסים. עם הזריחה יצאו מבתיהם ועלו

לקצה ההר, הוציאו את ערימות המרבדים, והחלו לפרוס ולהתכונן להמראה. הבוקר היה קר ורטוב,

וערפל כבד כיסה את העמק. חיכו העובדים שתזרח השמש ויתפזר הערפל – מסוכן לטוס במרבד

קסמים בערפל כבד, כפי שכל אחד בממלכה יודע - אך לשווא. עברה שעה קלה, והאנשים החלו לדבר

בינם לבין עצמם. בשביל מה אנחנו מסכנים את עצמנו, שאלו. התמרמרו ושאלו, תהו ודרשו תשובה.

לעובדים – סוף סוף נמאס. מהר רצו לקרוא למלך ולשאול את עצתו.

 

המלך כחכח בגרונו ונע בכס המלכות באי-נעימות. תשובה טובה אין לו, אבל הקוקוסים שם ואנחנו פה,

מה עוד אפשר לעשות? הזמין את הקוסם המלכותי לבוא בריצה ולתת מענה לטענות על המרבדים שלו.

הגיע הקוסם מפהק לארמון, אך גם לו אין תשובה. מרבד הקסמים הוא מהיר ויעיל, ענה לשואלים,

ואחוזי הנפילה באמת נמוכים יחסית לתועלת. אם כך, השיבו בני הממלכה בפנים זועמות, אנחנו

שובתים.

 

עבר יום, ולא הגיע איש למטע הקוקוסים שמעבר לעמק. נמאס להם להסתכן, אמרו. המלך ניסה

לשכנע, והבטיח שיעלה את השכר החודשי של כל עובד ועובד באחוז שלם, אך השביתה המשיכה.

הקוסם רצה לעזור, אבל נאלץ להודות שידע רק את הקסם של המרבדים ולא יותר. חלף עוד יום, ועוד

יומיים, והעם חיכה למושיע.

 

לאחר שבוע, אחד מילדי הממלכה הצעירים הגיע לארמון. הוא נכנס לחצר המלך מבלי להסס וביקש

לשוחח עם הוד מלכותו. המלך, ששקל כבר הוא בעצמו לעלות על מרבד למטע הקוקוסים, שמח לשמוע

שיש מי שעוד מתעניין במוצא פיו. הילד נעמד מולו בביטחון, והסביר שיש לו פתרון. כל מה שנדרש,

אמר, זה קוקוסים.

סקרן, הסכים המלך מיד ופתח לו את דלת חדר האוצרות המלכותי, שכמובן היה מלא עד אפס מקום

בקוקוסים. מילא הצעיר שק, ושב לביתו. קולות חריקה נשמעו מהבית, דפיקות וניסורים, ובבוקר למחרת

חזר לארמון. נעמד שוב בפתח הארמון, והשומרים נעמדו פעורי פה למראה הילד. נדמה היה שהפך

לקוקוס מהלך, מכוסה כולו בחצאי ורבעי קוקוסים שעטפו אותו במעין שריון. הוא נכנס ושוחח עם המלך

במשך דקה קצרה, ולאחר מכן יצא לחצר הארמון. הוא שלף מרבד קסמים מתרמילו, טפס בזהירות,

והמריא לכיוון העמק. תושבי הממלכה יצאו אט אט מבתיהם וחיכו לראות מה יעלה בגורל הילד. כלכלת

הממלכה כולה על הפרק. חיכו הקהל בדממה, ובשקט מופתי שט הילד, ונעצר מעל העמק. קפץ

בקלילות מהמרבד – נפל – התגלגל מטה במדרון – ונעמד! ללא נזק, ללא פגע, שלם ומחייך. עלה

בחזרה לאנשי סתמככה הצוהלים, ורכב על כתפיהם בקריאות שמחה וששון.

המלך והקוסם עמדו והביטו. מזל, אמר המלך, שאנחנו לא מגדלים בננות.

 

 

המדריך ידון עם החניכים על הסיפור. מה החניכים יכולים ללמוד ממלכת סתמככה?

האנשים בממלכה נמצאים בעצם בסיטואציה דומה למצב שלנו – דרך העולם לנסוע ברכבים, להתנייד

בכבישים. יש בכך סכנות, אבל אם נבין את האחריות שיש לנו להגן על עצמנו, אנחנו יכולים להיות

הרבה יותר בטוחים.

 

המדריך יבקש מהחניכים דוגמאות ל"שריון הקוקוס" בעולם שלנו. אפשר לדבר על חגורות בטיחות או

קסדות אופניים. יש גם חוקים שיש לנו שמתפקדים בתור שריון – לא לגעת בטלפון בזמן נסיעה, או

נהיגה במהירות סבירה. אמנם חניכים בדרך כלל לא נוהגים, אבל חשוב שיהיו שותפים ומודעים

לחשיבות של תשומת לב לכביש.

 

מעבר לקישור המסר של הסיפור עם העולם האמתי, המדריך ישאל את החניכים מי אחראי לדברים

האלה אצלם בבית. כמובן שההורים אחראים, אבל גם החניכים עצמם יכולים וצריכים להבין את

חשיבות העקרונות והחוקים שמגנים עליהם. חגורת בטיחות שמים כי זה השריון קוקוס שלנו, כי מרבד

קסמים מסוכן בלי זה, לא רק כי זה משהו שההורים אומרים לנו לעשות – בשבילנו אנחנו חוגרים

ונזהרים בכביש ושמים קסדה, לא בשביל אף אחד אחר.

 

 

בחלק השלישי המדריך יוציא את התליונים יחלק אותם לחניכים, ויסביר להם שזו לא עוד פעולה סתמית

– מדובר פה במסר שצריך לחזור אתנו הביתה, מסר שנזכור.

המדריך יעבור עם החניכים על העקרונות לנהג שכתובים על התליון, וישאל על כל אחד מה הוא ולמה

הוא חשוב.

בצד השני של התליון, כל חניך יכול לכתוב מסר ממנו להוריו, מה שהוא לוקח מהפעולה שהוא רוצה

שהם יזכרו כשהם נוהגים.

חשוב שהחניכים יחשבו בעצמם למה הם רוצים שההורים שלהם ישימו לב, אם זה לראות ילדים במעבר

חצייה ולעצור להם או לזכור להימנע מכל שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

כשכולם יסיימו, המדריך יגיד לחניכים שהם יכולים לקחת את התליונים שלהם הביתה, ולשים אותו

ברכב של ההורים, או על המקרר בבית. כך החניכים ירגישו שותפים פעילים – עקרונות של זהירות

בדרכים חשובים ומובנים להם, במקום להיות איסורים מגבוה שניתנים ללא סיבה.

 

 

בפעולה הזאת דיברנו עם החניכים עם מה הם יכולים לעשות כדי להגן על עצמם כשהם בנסיעה, ברגל

או באופניים. העברנו להם את המסר שהזהירות הזאת היא אחריותם ולטובתם בעזרת הסיפור, פתרון

חשוב שיכול באמת להציל חיים ולאפשר לנו להשתמש בצורה בטוחה יותר באמצעי התחבורה. בנוסף,

גם שוחחנו עם החניכים למה הם צריכים לשים לב, ובעזרת התליונים נתנו להם העתק פיזי של המסר

שחוזר אתם הביתה.

 

 

 

 

תיוג: זהירות בדרכים, זה"ב, בטיחות בדרכים, תליונים לרכב, עצים לרכב, ממלכת סתמככה, חגורת בטיחות, מעבר חציה, תאונות דרכים, מאבק בתאונות הדרכים, שיריון.

 

 

  תליון עץ לרכב- צד קדמי
  תליון לרכב- צד אחורי
דרג את הכתבהדירוג כתבה בטיחות בדרכים (פעולה): 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד