למה צריך בית מקדש (פעולה לשבטים הבוגרים)

למה צריך בית מקדש (פעולה לשבטים הבוגרים)
נושא: בית המקדש, במעגל השנה
תת נושא: חורבן הבית, בציפיה לבנין אריאל, בין המיצרים, עשרה בטבת / שואה
קטגוריה: פעולה
גיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות-: עמוקה
פעולה על החוסר שלנו בבית מקדש כמציאות שלמה שנעלמה, ולא רק בניין.

מתאים ל: יום חול, שבת

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

תפילה לבניין בית המקדש

בית המקדש - לב החיים?! (פעולה)

 

 

 

למדריך,

הפעולה מורכבת משני חלקים של השאלה למה צריך בית מקדש- ממבט של חורבן וממבט של גאולה.

ניתן להפריד אותה לשתי פעולות שונות, וניתן לשלב את שני החלקים יחד בפעולה אחת.

בהצלחה!

 

 

 

למה צריך בכלל בית מקדש??  (-ממבט של חורבן)

נתחיל מפעילות שמטרתה להראות שבית המקדש קצת נעלם לנו מהתודעה...

לוקחים "בכאילו" חפיסת שוקולד (עטיפה שלה), מתארים אותה בתיאורים שיא המגרים ואז מתחילים להתעלל בה- לקמט, לחתוך, לזרוק וכו'.. עופו על זהJ . אח"כ לוקחים תמונה של ביהמ"ק מתעללים בה כמו השוקולד ,קורעים וזורקים...

בשבת רק נקמט ונדרוך על הדברים, ולא נקרע.

שואלים-

מה כאב לכם יותר? למה? זה מפריע לכם שזה ככה?

 

לסיכום הדיון מקריאים את הקטע הבא של הרב יוני לביא:

"יום כיפור יש פעם אחת בשנה.

חורבן בית המקדש, לעומת זאת, הביא עלינו ארבעה צומות שונים!

לאדם שנולד בדור הזה, שחי לו בטוב ובנעימים במדינת ישראל החופשית, באמת קשה להבין את זה.

זה מרגיש לו מוגזם לגמרי!

'ביג דיל. עושים כזה עניין מבניין שנשרף לפני אלפיים שנה?!

אוקיי, אז לא יהיו קורבנות ולא יעלו לרגל. אף אחד לא ימות מזה...

בסך הכול החיים שלנו, אפילו בקטע הרוחני, באמת סבבה'.

וזאת אולי הבעיה הכי גדולה שלנו.

אין לנו באמת מושג מה איבדנו!

וכשאתה לא מבין מה חסר לך, ברור גם שאין לך דמעות לבכות עליו.

----------------------------

אז בואו ונבהיר פעם אחת ולתמיד.

לא מדובר כאן בבניין של אבנים שנשרף באש.

מדובר בעולם שלם שקיבל פתאום דום לב.

בעולם שהנשמה שלו הסתלקה והשאירה אחריה גופה קרה.

כי המקדש לא היה רק מבנה יפה שהרשים תיירים.

הוא היה הצינור שחיבר בין השמים לארץ.

הוא היה המקום בו נפגשו אלוקים ואדם, והדופק שפעם בו הזרים חיים, אור ושמחה לכל מה שקיים עלי אדמות.

עולם שהיה בו בית מקדש היה עולם אחרי לגמרי.

עולם שהאוויר בו היה שונה.

שהיחסים בין אדם לבוראו, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, היו ברמה אחרת לגמרי.

זה עולם שהיו בו ניסים ונבואה ושפע וברכה ואהבה ותורה בסדר גודל שאנחנו בכלל לא מכירים.

וההפסד הכי גדול שלנו הוא שנולדנו לעולם שחסר את כל זה ואנחנו מבסוטים עד הגג מאיזו ארוחה דשנה או סרט טוב ולא מבינים שלא התחלנו לגרד אפילו את עוצמות החיים והאנרגיות שיכולנו להשיג.

אנחנו דומים לחרש שלא מצליח להבין איך נשמעת סימפוניה מדהימה

או לעיוור מלידה שלא קולט את יופיה של שקיעה מרהיבה...

-------------------------------

אבל אולי יש משהו שבכל זאת יעזור לנו.

משקפיים אחרות שיאפשרו לראות את הדברים מזווית אחרת.

שיקחו את כל מה שאנחנו כבר יודעים אבל פשוט יקראו לו בשם הנכון.

כי יותר מידי דברים אנחנו פוגשים וכמעט מתפוצצים. הלב שלנו בוכה והמוח מסרב לעכל, אלא שלא ידענו לומר שכולם הם בעצם תוצאות של אותו דום לב, של אותה נשמה שאיננה ושל אותו בית אהבה שעלה באש.

כשמגרשים יהודים מהבתים שלהם בגוש קטיף, קורעים משפחות וקוברים חיים שלמים בגלל פוליטיקה מלוכלכת – זה חורבן הבית.

 

כשזוג מדהים נרצח בדם קר לעיני ארבעת ילדיהם, כשחוטפים ורוצחים 3 צדיקים שלא עשו כלום לאף אחד ורק היו בדרך הביתה – זה חורבן הבית.

 

כששישה מיליון יהודים, זקנים, נשים וילדים קטנים נשרפים בכבשן בהסתר פנים הגדול ביותר שידענו – זה חורבן הבית.

 

כשאתה מגיע למחלקה האונקולוגית ורואה אנשים מתייסרים ונאנקים ונלחמים בציפורניים במלאך המוות,

כשאתה פוגש זוג מתוק שנשוי 13 שנה באהבה גדולה ורק מתחננים לזכות וללטף בידיים ילד משלהם,

כשאתה מנסה לבכות ולהתפלל על כל אלו אבל מגלה שהלב שלך אבן, ומלא בשטויות וסרטים ומחשבות קטנוניות, ובא לך לבכות ולשטוף את הכול בדמעות חמות אבל לא יורדת לך אפילו דמעה אחת – גם זה חורבן הבית.

 

אנחנו צריכות להציל את עצמינו מלשקוע בחמימות המרופדת של ההווה ולוותר על העתיד שמחכה לנו שרק נתעורר.

אנחנו צריכות לדאוג שלא נשכח שגורשנו מגן עדן ועד שלא נשוב אליו באמת אסור לנו להפסיק לרגע להתגעגע ולחתור במרץ.

אנחנו צריכות לוודא שעד שאלוקים לא יחזור הביתה, לא נשכח שאנחנו רק באמצע הדרך ומשימת החיים שלנו עדיין לא הושלמה.

"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ושם נעבודך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות".

במהרה בימינו.

אמן!"

 

(כדאי להוסיף דברים מהעולם האישי שלנו- דברים מהמשפחה, מהיישוב, וכו').

 

 

 

למה צריך בכלל בית מקדש??  (-ממבט של גאולה)

דבר ראשון- מוציאים מהכיתה 3 מתנדבים להצגה ונותנים להם את הטקסט (מצורף בסוף) ובזמן שתדברו הם יתאמנוJ

פונים לכל הכיתה- מתחילים עם תיאור המצב הקיים של הפילוג בעם ישראל- בין שמאלנים לימנים, חילונים חרדים ודתיים וכו' (לצערינו לא חסרות דוגמאות).

אחר כך ננסה לתאר את המציאות שתוביל לבנית המקדש ואת המציאות שתהיה כשבית המקדש יבנה: כל העם יהיה מאוחד תחת אמונה אחת בקב"ה, תחת מציאות חיים דומה, וכולם יתאחדו במציאות היומיומית של ביהמ"ק כמו עליות לרגל, חגים, כולם יהיו שותפים במחצית השקל, קורבנות הציבור..

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"- תחת ירושלים הבנויה העם יבנה כעם שלם ומחובר.

זוכרים את הסיפור על האחים שבשדה שלהם נבנה ביהמ"ק? עכשיו אנחנו מחיים אותו והופכים אותו רלוונטי לימינו. מציגים או נותנים למספר חניכים שיציגו את ההצגהJ.

 

 

טקסט להצגה:

קריין: היה היו שני אחים- יאיר ושלמה שאהבו איש את רעהו וקיבלו בירושה מאביהם חלקת אדמה. יאיר היה נשוי ואבא ל7 ילדים ואילו שלמה רווק

כך חיו ועיבדו איש את חלקת שדהו במשך השנה.. והנה הגיעה שעת הקציר והם קוצרים את השיבולים במשך היום ובלילה ישנים בשדה מעמל היום כמנהג הימים ההם..

(תוך כדי עבודה בשדה האחים מדברים)

יאיר: בוקר טוב אחי! מה קורה? אז איך היה אתמול בטיול עם החבר'ה? רואים עליך שחזרתם מאוחר.. מזל שאין לך אישה בבית שתדאג לך עם כל השטויות שאתה עושהJ

שלמה: וואי! טוב שאתה שואל אחי! היה פשוט מטורף!! עשינו סנפלינג מהצוק של גבעת המסוקים!! יש משם נוף מהמם!! ולגבי אישתי- אל תדאג, יום אחד גם אני יתחתן!

קריין: ואחרי יום עבודה קשה, כל אחד מהאחים מגיע הביתה ומתחילות לצוץ לו המחשבות...

(בנתיים האחים הולכים לישון בשתי הצדדים של הבמה)

שלמה:– עכשו כשאני חושב על זה, אחי נשוי ויש לו בלי עין הרע 7 ילדים, בטח יש לו מלא הוצאות, מטרנה, טיטולים, חוגים, בית ספר, אוכל, חשמל, ועוד המון דברים שבטח אני בכלל לא יודע עליהם והם שיא היקרים, שנינו מתפרנסים מאלומות שיבולים, ודאי הוא צריך אלומות יותר ממני, אז יאללה, אני יקום רגע, ואעביר אליו בשקט בלי שירגיש כמה אלומות שיהיה לו קצת יותר ממני, הוא יותר צריך את זה (מעביר אלומות בפנטומימה וחוזר לישון).

יאיר: עכשיו כשאני חושב על זה, אחי רווק.. מסכן הבחור, אין לו משפחה, אישה וילדים שישמחו אותו כל יום כשהוא חוזר מהעבודה, הוא בטח תמיד חוזר הביתה ועצוב לו כזה, אני חייב לשמח אותו! בטח עוד כמה אלומות שיפרנסו אותו יפתרו את הבעיה, שילך קצת לפנק את עצמו, שימשיך לטייל, לבלות, שביום שימצא אישה יהיה לו מספיק כסף לקנות לה טבעת, אז יאללה, אני יקום רגע, ואעביר אליו בשקט בלי שירגיש כמה אלומות שיהיה לו קצת יותר ממני, הוא יותר צריך את זה (מעביר אלומות בפנטומימה וחוזר לישון).

קריין: כך נהגו האחים למחרת ואילו בלילה השלישי נפגשו שני האחים בחצי הלילה באמצע הדרך, עם אלומות השיבולים שרצו להעביר איש אל אחיו.

שלמה: אחי! מה נסגר איתך!? מה אתה ער בשעה כזאת?? בערך שתיים בלילה! מחר יש לך יום עבודה!

יאיר: מי שמדבר.. למה אתה לא ער עכשו?? ולך אין עבודה מחר??

שלמה: אני, אני פשוט... (בטון מתפדח) אה.. סתם, כאילו חשבתי כזה קצת לעזור לך כלכלית וזה, אתה יודעת, יש לך 7 ילדים, ועם כל יוקר המחיה חשבתי שכדאי...

יאיר: יוואו! איזה נשמה טהורה שאתה! אין עליך בעולם אחי!! אני כאן בערך מאותם הסיבות, אבל עזוב..:)  (האחים מתחבקים)

קריין: מספרים כי במקום בו נפגשו שני האחים קמה העיר ירושלים, שנזכה כולנו לאהוב אחד את השני באמת, לתרום, ולתת מכל הלב כל הזמן, ובעז"ה נזכה במהרה לגאולה שלימה!!

 

 

 

 

 

 

תיוג: בית מקדש,  בית המקדש, ביהמ"ד, מקדש, למה צריך בית מקדש, בית מקדש למה?, גלות, חורבן הבית, חוסר בבית המקדש, החוסר בבית המקדש, חיים בלי בית מקדש, חיים בלי מקדש, מציאות חסרה בלי מקדש, מציאות של חורבן, מציאות שלמה עם בית מקדש, חיים שלמים עם בית מקדש, אחדות עולמית, הלב המקשר בין כולם, לב החיים, אהבת אמת.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה למה צריך בית מקדש (פעולה לשבטים הבוגרים): כוכב 1
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
עבור לתוכן העמוד