לחץ חברתי (פעולה)

לחץ חברתי (פעולה)
נושא: בין אדם לחברו
תת נושא: בעלי מוגבלויות, לחץ חברתי
קטגוריה: פעולה
גיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות-: קלילה
פעולה על לחץ חברתי- על כך שפעמים רבות אנו נגררים אחרי החברה.

מתאים ל: שבת, יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חרם חברתי

אפקט העגלה

 

 

פעולה שלישית מתוך מערך הפעולות לשבט ניצנים בחודש ארגון תשע"ג.

לפעולה הראשונה

לפעולה השניה

 

 

החניכים יכירו את כוחו של הלחץ החברתי וילמדו כיצד להתמודד עמו.

 

 

  1. שתי כוסות חד פעמיות.
  2. בקבוק "קוקה קולה" ובקבוק קולה "קריסטל".
  3. במבה "אסם" ובמבה של חברה אחרת (אם יש חניך שרגיש לבוטנים – חטיף אחר).

 

נבקש מ חניך אחד לצאת החוצה (כדאי לבחור בחניך שיש לו יכולת לעמוד בלחץ חברתי).

נשאיר מחוץ לסניף (או מחוץ לחדר שבו נערכת הפעולה) שקית במבה, כוס ופתק עם המשימה שלהלן:

"עליך לבדוק כמה "במבות" אפשר להכניס לכוס".

בזמן שהחניך בחוץ, נמלא כוס בבמבה לעיניי החניכים.

נאמר לחניכים שכשנכניס את החניך שיצא, נשאל כל אחד מהם בתורו כמה "במבות" אפשר להכניס לכוס.

נבקש מהחניכים להגיד מספר הגבוה בערך פי שניים ממספר ה"במבות" שבכוס.

(נניח שנכנסות בכוס שלושים "במבות", כל חניך יגיד מספר בין חמישים לשבעים)

נכניס את החניך שיצא וכל אחד מן החניכים יאמר בתורו כמה "במבות" יש בכוס לדעתו.

לאחר מכן נשאל את החניך שהיה בחוץ כמה בבות הוא נכנסות בכוס?

 

 

נראה לחניכים את שתי שקיות הבמבה ונשאל איזו חברה טובה יותר? סביר להניח שכולם יענו: "אסם".

נערוך מעין מבחן טעימה: נגיד לכל חניך בתורו להסתובב ולא להסתכל,

ניתן לו לטעום יחידת "במבה" אחת מכל שקית ונשאל איזו "במבה" טעימה יותר.

בסוף מבחן הטעימה נגלה בוודאי, שלא כולם מעדיפים באמת את ה"במבה" של "אסם" על פני ה"במבה" של החברה האחרת.

נחזור על הפעילות שוב והפעם עם שני סוגי הקולה.

נסכם: פעמים רבות אנו נגררים אחרי דעת הרוב ולא אומרים את מה שאנו חושבים באמת.

 

 

 

נספר לחניכים את הסיפור שלהלן:

בכפר אחד התגוררו שלושים ילדים בני שתים עשרה. לקראת חגיגות בר-המצווה בעיירה נהוג היה שכל שכבה מתבגרת צריכה להפגין את בגרותה במעשה שידהים את כל בני הכפר. ליד הכפר היה הר גבוה ותלול שאף אחד לא הצליח לטפס עליו. באותה שנה תכננו ילדי הכפר לטפס על ההר, להגיע לפסגתו ולכתוב את שמותיהם על הסלע הגדול שניצב בראש ההר. הם החליטו שמי שיכתוב את שמו על הסלע ויחזור ראשון לנקודת המוצא, יזכה בצלי כבש שמן.

באותו בוקר התכנסו כל בני הכפר בתחתית ההר. רוב האימהות פחדו מאוד ורצו לבטל את האירוע. רוב הגברים טענו שאין לילדים סיכוי ושיהיה מצחיק לראות אותם כושלים בביצוע המעשה. הילדים שעמדו לטפס היו נרגשים ובטוחים בעצמם. ראש הכפר נתן את האות וכל הילדים התחילו לרוץ. בתחילה, השמיעו ההורים קריאות עידוד, אך לאחר כמה דקות הפכו הקריאות לקריאות זהירות והילדים האטו את הקצב. לאחר שכמה מן הילדים מעדו, צעקו חלק מההורים: "תחזרו, תעשו משהו סביר יותר, אין לכם סיכוי, זה סתם מסוכן". כעבור דקות ספורות, ירד הילד הראשון ואחריו ירדו עוד שלושה ילדים. ילד נוסף חזר משום שנפל וכאבה לו הרגל ולאט לאט חזרו כמעט כל הילדים. רק ג'מאל וטורק המשיכו לטפס, ג'אמל היה המהיר והחזק שבילדים ולא וויתר; טורק היה בעל קומה ממוצעת ונטול כישרונות מיוחדים. רבים התפלאו ושאלו את עצמם כיצד הוא מצליח. מעט לפני פסגת ההר הייתה עלייה תלולה מאוד, כל אנשי הכפר פחדו מאוד וצעקו לעבר הילדים שיחזרו. הילדים לא שעו לצעקות, הם ניסו לטפס והחליקו, טיפסו שוב ושוב החליקו.

ג'מאל הסתכל למעלה וחשב "חבל על הזמן – אין לי סיכוי", הוא הסתובב ואמר לטורק 'חבל על המאמץ של שנינו, בוא נלך". טורק לא ענה, הוא הסתכל למעלה והמשיך לטפס. אחרי צעד אחד הוא החליק למטה ונשרט ברגלו. "אמרתי לך", סינן ג'מאל. טורק לא ענה. "אני הולך", אמר ג'מאל, "אם אתה רוצה להרוג את עצמך אתה יכול להישאר".

ג'מאל ירד אבל טורק נשאר, ניסה כיוון אחר, מצא נקודת אחיזה וטיפס למעלה. נשארו לו שלושים מטרים, הוא טיפס גם אותם, נופף לשלום אל קהל הצופים הרחוק שמחא כפיים למטה והתחיל לחזור. כשהגיע, הוריו חיבקו ונישקו אותו בהתרגשות. ראש הכפר הושיט לו את הפרס ושאל: איך הצלחת במשימה שכולם כשלו בה?" טורק הוציא דף מהכיס וכתב "אני לא מבין מה אתה אומר, אני חרש".

 

נערוך דיון:

  • מה למדנו משתי המשימות הראשונות?
  • האם לחניך שיצא החוצה היה קל להגיד מהו מספר ה"במבות" האמיתי שהיה בכוס? מה הקשה עליו?
  • מה בכל זאת עזר לו להגיד אחרת ממה שאמרו כולם?
  • מה גרם לילדי הכפר לרדת מן ההר באמצע הדרך?
  • מדוע דווקא טורק הצליח להעפיל לראש ההר?

 

 

פעמים רבות אנו נגררים אחרי החברה. אנחנו אוהבים לחשוב כמו כולם, להתלבש בהתאם למה שכולם לובשים ולדבר כמו שכולם מדברים. הכול כדי שלא ניראה שונים וכדי שלא יצחקו עלינו.

קוראים לזה "לחץ חברתי".

לפעמים לא שמים לב שהלחץ החברתי גורם לנו להפסיד דברים רבים. אנחנו קונים דברים טובים פחות רק כי ככה כולם עושים.

התורה מחנכת אותנו שלא להיכנע להשפעותיה השליליות של החברה.

בסעיף הראשון ב"שולחן ערוך" כתוב: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת", משום שזה מהדברים הבסיסיים ביותר.

אם נדע בביטחון כי עלינו ללכת רק בדרך התורה, יקל עלינו להתעלם מהלחץ החברתי כשהוא יפתה אותנו לנהוג להפך מדרכה של התורה.

לפעמים, כמו בסיפור, צריך פשוט לסתום אוזניים, להאמין בעצמנו ולהגיע רחוק.

 

הערה למדריך: אם רוצים אפשר להמחיז את הסיפור ולהעלות הצגה – זה עשוי להוסיף עניין. אם לחניכים יש מרץ עודף, אפשר גם לגזור את הסיפור לפי הפסקאות ולשחק "חפש את המטמון". בכל תחנה אפשר להטמין פסקה אחת ופתק הכוונה לפסקה הבאה.

 

 

 

 

 

   

תיוג: לחץ חברתי, להיות מושפע מאחרים, להיות מושפעים מאחרים, לעשות דברים בגלל אחרים, לא ללכת לפי מה שהחברה מכתיבה, ללכת לפי התורה, לעשות מה שנכון, מה שכולם עושים, השפעת החברה, החברה משפיעה, לעשות מה שאני רוצה, להיגרר אחרי אחרים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה לחץ חברתי (פעולה): 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
19 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. הדס קדמי (כ"ה חשון ה'תשע''ח 09:31)
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד