מהכותל אל ההר (פעולה)

מהכותל אל ההר (פעולה)
נושא: תורה ומצוות, ארץ ישראל, במעגל השנה
תת נושא: קדושה, קדושת הארץ, גלות וגאולה, ירושלים, יום ירושלים, עשרה בטבת / שואה, תשעה באב
קטגוריה: פעולה
גיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות-: עמוקה
פעולה על קדושת הר הבית לעומת קדושת הכותל.

 

 מתאים ל: שבת, יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

האם הר הבית בליבנו?

הגעגוע לירושלים (פעולה)

 

 

פעולה ראשונה מתוך מערך הפעולות לשבט מעפילים בחודש ארגון תשע"ד.

לפעולה השניה

 

 

  • החניכות יבררו לעצמן את מעמדו של הר הבית לעומת מעמדו של הכותל.
  • החניכות יכירו אישים וגופים שפועלים ופעלו לקירוב בניין המקדש.

 

  • תמונה של הר הבית ממערב
  • צילומים של מפת הר-הבית
  • כרטיסיות – הרב גץ
  • דפי מקורות – הרב אלבוים

ביום חול:

  • כלי כתיבה
  • רשימות של שערי הר-הבית
  • חוטי צמר
  • שיפודים

בשבת:

  • חומשי שמות
  • פתקים עם שמות השערים

 

הכותל של ההר

נקרא עם החניכות את הקטעים הבאים:

 

חיים חפר: הצנחנים בוכים

"הכותל הזה שמע הרבה תפילות,

הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות,

הכותל הזה חש ידי נשים מקוננות

ופתקאות הנתחבות בין אבניו,

הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו.

הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונמחים,

אך הכותל הזה לא ראה צנחנים בוכים.

הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים,

הכותל הזה ראה אותם פצועים ושרוטים,

רצים אליו בהלמות לב, בשאגות ובשתיקה,

ומזנקים כמטורפים בסמטאות העיר העתיקה.

והם שטופי אבק, וצרובי שפתיים,

והם לוחשים: אם אשכחך, אם אשכחך ירושלים,

והם קלים כנשר ועזים כלביא

והטנקים שלהם- מרכבת האש של אליהו הנביא.

והם עוברים כרעם, והם עוברים בזעם,

והם זוכרים את כל השנים הנוראות

שבהן לא היה לנו אפילו כותל כדי לשפוך לפניו דמעות.

והנה הם כאן, עומדים לפניו ונושמים עמוק,

והנה הם כאן, מביטים עליו בכאב המתוק,

והדמעות יורדות, והם מביטים זה בזה נבוכים

איך זה קורה, איך זה קורה שצנחנים בוכים?

איך זה קורה שהם נוגעים נרגשים בקיר?

איך זה קורה שמן הבכי הם עוברים לשיר?

אולי זה מפני שבחורים בני י"ט שנולדו עם קום המדינה,

נושאים על גבם - אלפיים שנה."


חיילי צה"ל פורצים דרך שער האריות, ורק עכשיו מעניקים לשער את משמעות שמו. הם פורצים לרחבת ההר. הם ומפקדיהם רצים לאורכו

ובאלכסון לרוחבו של המשטח העצום והמופלא, ומחפשים את הדרך ל"כותל". הם שואלים ערבים: איך יורדים אל הכותל... הללו מבוהלים,

מראים להם את הפשפש, את המדרגות התלולות ל"שכונת המוגרבים". והמשחררים יורדים במדרגות לדרך הפשפש. החיילים כובשי

הר-הבית רצים כאחוזי דיבוק ויורדים אל הכותל, אל כותל הדמעות, ונדבקים אליו בלהט רב ובבכי עמוק ומזעזע. וזה המחזה

הדרמטי והמצולם ביותר במלחמת ששת הימים, ורטט עובר משם אל כל העם בארץ. בעיר ובכפר ובחזיתות העומדות עדיין באש.

חזרנו לכותל!

(ישראל אלדד – ירושלים אתגר 8 עמוד 2)

 

נשאל את החניכות:

  • מה דעתכן? באיזו נימה יש לקרוא את הקטע השני? (בציניות)
  • מהו המקום הקדוש ביותר לעם ישראל?
  • מהו המקום הקדוש ביותר לעם ישראל לפי השיר ?

נראה לחניכות תצלום של הר הבית והכותל (מצורף בנספח). נבהיר שהכותל הוא קיר של חומת הר הבית. את החומה בנה הורדוס לאחר שהגדיל בעזרת מילוי חול ואדמה את שטח ההר.

נסכם: קדושתו של הר הבית עולה לאין ערוך על זו של הכותל. על-אף שאין עוררין על-כך, בלבותהם של רוב בני עמנו תופס הכותל מקום

חשוב ונכבד יותר מזה של הר הבית. דרך כיבוש הר הבית והכותל במלחמת ששת הימים ממחישה זאת באופן מצוין: החיילים ירדו מהר הבית אל הכותל, ורק אז חשו שהגיעו אל היעד, אל מושא חלומות ותקוות הדורות.

אין בדברים להפחית מחשיבותו של הכותל, מטרתם היא להעלות את חשיבותו של הר הבית. אם הכותל קדוש, ההר שמאחוריו על אחת כמה וכמה. יחד עם זאת רצוננו להדגיש שאי אפשר להסתפק במצב הנוכחי בו רבבות עם ישראל מגיעים עדי הכותל. אנו שואפים ליותר. הכותל אינו המנוחה והנחלה, הוא שלב בדרך לבית המקדש.

 

 

בדרך לבניין המקדש

נכיר אישים וגופים שפועלים לבניין המקדש בעזרת משימות. לאחר כל משימה החניכות תקראנה כרטיס מידע העוסק באישיות או בגוף המדובר.

לבסוף נסכם:

האישים והגופים שהכרנו עכשיו, פועלים למען בניית בית המקדש בימינו. הם מאמינים שבניין המקדש יכול להתרחש בדור שלנו אם רק

נרצה בכך. גם מי שנמנע מעלייה להר הבית משיקולים הלכתיים או ציבוריים צריך לרצות לטפס ממדרגת הכותל למדרגת בית-המקדש.

ניקח מהגופים ומהאישים הבאים, את הלהט ואת הרצון לראות בבניין המקדש ונתרגם אותם לעשייה בכלים שלנו. בפעולה הבאה נדון כיצד

אנו יכולות לפעול בעצמנו.

 

המשימות וכרטיסי המידע:

  • הרב ישראל אריאל מכון המקדש

נערוך חידון בנושא המקדש:

  1. כמה פעמים נכנס הכהן הגדול לקדש הקודשים ביום הכיפורים?
  2. מהו מזרק?
  3. למה שימשו הטבעות במקדש?
  4. מה היה חסר בבית המקדש השני?
  5. אלו דמויות חקוקות בפרוכת?
  6. לאן נכנסים משער ניקנור?
  7. מדוע נקראים כך שירי המעלות?
  8. לחם הפנים הוא חמץ או מצה?
  9. מהו עשור?
  10. מה הקשר בין ציצית למעיל?
  11. היכן ישבה הסנהדרין?
  12. מיהו איש הר הבית?
  13. למה שמשה לשכת פנחס המלביש?
  14. מהי המסבה?

תשובות:

1. ארבע. 2.כלי לקיבול דם הקרבן. ממנו זורקים את הדם על המזבח. צורתו כשל גביע עם תחתית מחודדת. 3.לתפיסת צוואר הבהמה כדי שלא תזוז בזמן השחיטה. 4. ארון הברית, אורים ותומים. 5.נשר ואריה. 6.אל עזרת ישראל. 7.במקדש היו חמש-עשרה מעלות בין עזרת נשים לעזרת ישראל, הלווים עמדו על מעלות אלו בשוררם את חמישה-עשר מזמורי התהילים הללו. 8.מצה-משך זמן הכנתו לא עלה על שמונה-עשרה דקות. 9.כלי נגינה בעל עשרה מיתרים ששימש לנגינת הלווים. 10 .בציצית יש תכלת והמעיל עשוי תכלת. 11 .לשכת הגזית.

12 .אדם שתפקידו היה לעבור בין שומרי המקדש ולוודא שהם ערים. 13 .בה נשמרו בגדי הכהונה. 14 . מעין מסלול שנבנה על קיר ההיכל ובו אפשר היה לעלות לרום ההיכל.

 

כרטיס מידע:
הרב ישראל אריאל היה ממשחררי הר-הבית במלחמת ששת הימים. הוא הבין ששחרור ההר מאפשר את בניין המקדש בימינו.

משום שסבר שבניית המקדש מוטלת על עם ישראל, ייסד את מכון המקדש.

מטרת המכון היא להכין את עם ישראל לבניין המקדש ולחידוש העבודה בו. המכון עוסק בהכנת כלי המקדש ובגדי הכהונה.

את הכלים שהוכנו אפשר לראות במוזאון שמפעיל המכון, המוזאון נמצא בעיר העתיקה ואינו רחוק ממקום המקדש. כמו כן

המכון עורך מחקרים בנושאים שונים הקשורים למקדש. המוכן גם מפעיל כולל ללימודי המקדש ואת המדרשה לידע המקדש.

תפקידה של המדרשה הוא להגביר את המודעות למקדש ולהפיץ את ערכי המקדש בציבור.

  • נשות לשכת הפרוכת

ביום חול: נתנסה בטוויה. נקשור את חוטי ה"שתי" על שיפוד ונעביר דרכם את חוטי ה"ערב".

בשבת: נחלק את החניכות לשתי קבוצות ונערוך בין הקבוצות תחרות: מצאו בפרשות תרומה ותצווה כמה שיותר כלים ובגדים שלהכנתם נדרשת מלאכת האריגה.


כרטיס מידע:

הסיפור התחיל מקבוצת נשים שלמדו את הלכות הפרוכת במכון המקדש.

"אחרי כל הלמוד הרגשנו צורך לעשות ולא רק ללמוד. בשביל זה הקמנו בית מקדש יוצר: בית מדרש בו אנחנו לומדות את

ההלכות של מלאכות הנשים במקדש וגם – מיישמות: מתחילות לארוג את המקדש".

ההתחלה הייתה בסדנת רקמה תימנית בה הן הכירו ופגשו את הסוגים השונים ומלאכת המחשבת של הרקמה. אחרי הלימוד

נשות הלשכה רקמו את אבנטי הכוהנים. האבנטים מחכים במכון המקדש. מוכנים ליום תחילת העבודה.

היום נשות הלשכה עוסקות באריגת מעשה חושב. אין זה מספיק, להכין ולארוג את הבד. יש עוד הרבה לימוד ועשייה בדרך:

1. איסוף הצבע מתולעת השני, תולעת התכלת וממקורות טבעיים נוספים.
2. אריגת החוטים על פי ההלכה – יצרנו חוטים מכל הצבעים כשבכל חוט הדגשנו יותר צבע אחד כדי שיוכר הצבע.
3. ובסופו של דבר ארגנו פרוכת קטנה כשבצידה האחת ארוג נשר ומהצג השני של הבד ארוג אריה. איך זה יכול להיות? רקמת

מעשה חושב! הקבוצה כוללת כעשרים נשים. הן נפגשות בערך פעם בחודש.


  • סיבובי השערים

נחלק לכל זוג חניכות מפה של הר-הבית (ששמות שערי הר הבית אינם נזכרים בה) ורשימה של שמות השערים.

נאמר לחניכות לשבץ את שמות השערים במפה לפי ידיעה או ניחוש. לאחר שיסיימו נראה להן את השיבוץ הנכון. אפשר לשוות למשימה אופי תחרותי: על כל שער ששובץ נכון יקבל הזוג נקודה. הזוג שיזכה במירב הנקודות יקבל פרס קטן. אם הפעולה נערכת בשבת נכין מראש פתקים עם שמות השערים. במקום לכתוב על המפה, החניכות יניחו את הפתקים במקומות המתאימים.


מפת ההר מצורפת בנספח. (לפני הצילום יש למחוק את שמות השערים).

כרטיס מידע:
'סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה' תהילים מח ציון— זה אחד משמותיו של הר הבית. יש עניין לסבוב סביב שערי ההר, לספור את מגדליו. הסיבוב סביב ההר מבטא את הכבוד ואת החיבה למקום המקדש. המנהג לסוב את שערי הר-הבית החל בתקופת הגאונים. נראה שהתחברו אז תפילות מיוחדות לאמירה על יד כל שער משערי ההר. בימינו אומץ המנהג בשנים בהן נסגר ההר לעליית יהודים (בשנים תשס"א-תשס"ג).

את סיבובי השערים סביב הר-הבית מארגנת אגודת אל הר המור. בסיבוב השערים פוסע ציבור המשתתפים סביב הר-הבית. ליד כל אחד משערי ההר עוצרים המשתתפים ואומרים מזמורי תהילים. ההליכה מלווה בנגינה ובתקיעה בשופרות. סיבוב השערים אינו כרוך בכניסה להר-הבית, כך יכולים גם אנשים שמסיבות הלכתיות או ציבוריות נמנעים מעלייה להר-הבית, לעשות למען בניין המקדש. הציבור הגדול המשתתף בסיבובים אלו מביע בכך את כמיהתו ואת רצונו לבניין הבית. סיבובי השערים מתקיימים בערבי ראשי-חודשים.


  • הרב מאיר יהודה גץ

ניתן לחניכות כרטיסים עם קורות חייו של הרב גץ ונאמר להן לסדר אותם לפי הסדר.


  • נולד בתוניס בשנת תרפ"ד, 1924.

  • הוסמך לרבנות והיה רב אזורי בצפון מערב תוניסיה, שם מילא גם תפקיד של חזן, שוחט, מוהל ועורך נישואין.

  • למד משפטים והוסמך כעורך דין.

  • היה פעיל בתנועה ציונית ועודד את בני קהילתו לעלות לארץ.

  • עלה לארץ ישראל .

  • ממייסדי הישוב "כרם בן זמרה" בגליל העליון- כיהן כרב הישוב ומנהל ביה"ס הממ"ד .

  • עבר לגור בירושלים לאחר שבנו נהרג בקרבות בירושלים במלחמת ששת הימים, שם התעמק בתורת הקבלה .

  • מונה על ידי הרבנות הראשית כ"רב הכותל והמקומות הקדושים מסביב להר הבית" ולאחר מכן גם לרב כל המקומות הקדושים בארץ ישראל.

  • שיקם את המבנה של ישיבת המקובלים בית אל (ברובע היהודי), הקים אותה מחדש ועמד בראשה.

  • נפטר בכ"ג באלול תשנ"ה (1995) ונקבר בהר הזיתים.

כרטיס מידע:

הרב גץ קיים "חוג לענייני מקדש". לחוג זה הגיעו מהנדסים ואדריכלים, ובו הם למדו על מבנה המקדש והר הבית. הם ניסו למצוא את המיקום המדויק והמידות של המקדש. הם לא הסתפקו בלימוד תיאורטי, אלא ניסו לחשוב איך ניתן להגיע אל קודש הקודשים ואל הכלים האבודים, בעזרת אילו כלים יוכלו לחפור מנהרות ובאיזה תוואי יחפרו אותן... ובאמת- הרב הלך עם רפי איתן (מתלמידי החוג) לכל מיני מומחים שעזרו להם לזהות את המיקום והתחילו לחפור מחילות. חפירות אלו הופסקו בסופו של דבר, בעיקר בשל התנכלויות הערבים.

הרב גץ היה שותף לחופרים במחילות הכותל. הוא קיווה שיתגלה "שער הכוהנים" וממנו יגיעו לכלי המקדש האבודים. כשהתקרבו בחפירות וחשבו שכבר מגיעים אל אוצרות המקדש דרך מחילה שהתגלתה, התרגש הרב גץ. הוא האמין שכאשר עם-ישראל יראה את הכלים הוא יבין שבית המקדש הוא רלוונטי לימינו ושהדבר תלוי בו, וכך יקרב את הגאולה. הרב התלבט האם מותר לחפור, ולכן שאל רבנים : האם זה מותר? הרבי מלובביץ' וגם הרב צבי יהודה קוק הזהירו שלא לגלות את הכלים, ואמרו שמי שיחפש אותם מתחייב בנפשו. הרב היה מוכן להסתכן בכך— על מנת להחיש את הגאולה ולקרב את בניין המקדש. בסופו של דבר הוא ציית לדעתם והחפירות הופסקו.


  • הרב יוסף אלבוים

נעורר דיון:

בית מקדש ירד בנוי ומשוכלל משמיים או ייבנה בידי אדם?

את הדיון נעמיק בעזרת כרטיסי מקורות:

  • מצוות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות. (היד החזקה הלכות בית הבחירה פ"א א)
  • אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים שנאמר 'מקדש ה' כוננו ידיך'. (רש"י מסכת סוכה מא)
  • מה שאנו מתפללים יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו יהיו תפילות שווא כיון שכבר נבנה הוא והיה לנו להתפלל שיגלה בהמ"ק במהרה ולכן היה נראה לענ"ד דודאי ביהמ"ק לעתיד לבוא יבנה ממש בידי אדם ומה שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה הוא ביהמ"ק רוחני שיבוא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי כנשמה בתוך הגוף. (ערוך לנר סוכה פרק שלישי)
  • בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש. הושיבו פאפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב כל צורכם. הלכו הכותים ואמרו למלך רומי: דע לך שהעיר הזו היא עיר מורדת. חזר בו המלך מההיתר שהתיר לבנות את המקדש. היהודים המאוכזבים רצו למרוד ברומי. אמר להם רבי יהושע בן חנניה משל לארי שנתקעה עצם בגרונו. הזמינו את כל חיות היער להושיע את מלך החיות. באה גם החסידה והכניסה את מקורה לתוך גרונו של הארי והוציאה את העצם. לאחר מכן בקשה מהארי: תן לי שכרי. אמר לה: לא די לך שהכנסת ראשך לפי הארי ויצאת בשלום? כך אנו די לנו שיצאנו בשלום מדי רומא. (על-פי מדרש רבה תולדות פרשה סד).
  • גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה: אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם יתברך שמו משמים ארץ, לאמור לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים תרד, כאשר הבטיח ע"י עבדיו הנביאים. לא כן קורא המשכיל, ודאי כל ייעודי הנביאים יתקיימו באחרית הימים, ולא יפול ח"ו דבר ארצה. אך לא במנוסה נלך ולא בחפזון יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה, עד וישראל יעשה חיל וישגה מאד באחריתו בקיום כל היעודים וההבטחות של הנביאים הקדושים. כאשר אברר בע"ה מן הכתובים ומדברי רז"ל, וגם המושכל יסכים לה. (דרישת ציון, הרב צבי הירש קאלישר, עמוד פח).

כרטיס מידע

הרב יוסף אלבוים – יהודי חרדי, חסיד בעלז. מאז מלחמת ששת הימים הוא ומשפחתו קוראים לבניין המקדש.

מוטיב מרכזי במשנתו הוא שמצוות "ועשו לי מקדש" היא מצוה שמוטל על עם ישראל לקיימה, ומעת שהחזירנו הבורא אל מקום המקדש, הרי שהגיעה העת לקיומה. במשך שנים רבות הוא עוסק בהפצת הרעיון באמצעים מגוונים: הוצאת ספרים, העברת הרצאות, הקמת "התנועה לכינון המקדש", ואף הוצאת ביטאון חודשי בשם "יבנה המקדש".

הוא מעודד יהודים לעליה להר הבית, מתוך הבנה שהעלייה להר מחברת את עם ישראל למקדש, וגם מחזקת את ריבונותנו במקום. מבחינה ציבורית, הוא ומשפחתו נחשבים הרוח החיה בענייני המקדש, ורבים מהעוסקים בנושא ינקו את תורתו ממנו, מספריו או מתלמידיו.



 

 

תיוג: ירושלים, ירושלם, ירושלים של זהב, עיר הבירה, עיר הקודש, עיר הקדש, בית המקדש, ביהמ"ק, כותל, הכותל, הכותל המערבי, הכותל והר הבית, הר הבית, קדושת הר הבית, הכותל מול הר הבית, הצנחנים, גאולה, עם ישראל, עמ"י, הרב יהודה גץ, בניין המקדש, בנין המקדש, הכותל שסביב הר הבית, בציפייה לבניין אריאל, מצפים למקדש, מקרבים את הגאולה, לקרב את הגאולה.

 

 

  נספחים
  נספחים
דרג את הכתבהדירוג כתבה מהכותל אל ההר (פעולה): 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
6 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד